לבסוף מתרצה השכינה ומסמנת ליהוה, הוא קורה בשמה וכותב בספר, הנשמה יורדת מהבמה ובמקומה באה אחרת. וכך עולות הנשמות אחת אחד ואיתם הורי הנשמה, ועומדות הן לפני הבוראים ומבקשות לשנות את חייהן חלקן רוצות להאריך חיים חלקן מבקשות לקצרם, חלקן מבקשות לדחות מחלות, חלקן מבקשות לחלות כבר עכשיו. חלקן באו לקבל על עצמן את השיעור שנגזר מיום הולדתן, וחלקן באו לדחותו, כל אחת וסיבותיה כל אחת ורצונותיה. אך לא רק אילו המבקשות לעשות שינוי עומדות בפתח, אילו הם ימיי הדין הימים הנוראים, בהם יהוה ונועה בוחנים את כל המתגלגלים בעולמם שופטים וקובעים את מהלך חייהן הבאים, מי יקבל תיקון בשנה זו ומי לא, מי יחיה ומי ימות זה רק פן אחד של הדברים.
בימיי המשפט כל הנשמות נבחנות והבוראים יהוה ונועה עומדים ושומעים מסבירים ותומכים, כך הם במשך עשרה ימים, מקשיבים ומקשיבים בסבלנות אין קץ והטורים מתארכים, וכולם שומרים על שקט, וכולם חוששים.
במשך עשרה ימים ניתנת לנו ההזדמנות לבוא ולעמוד לפני הבוראים, לבקש ולקבל תשובה לשנות את חיינו ברגע, ולפתוח ליבנו לאמונה כי עוד הכול יכול לקראת ולהשתנות, אם נהיה ראויים.
האם זה רק לעם ישראל ?
עם ישראל לו ניתנה התורה את הימים מכיר כימי תשובה, יש רמז של הבוראים כי הנה יש סיכוי ותקווה גם לאחר שנולדנו נוכל לשנות ולשפר את חיינו, כל נשמה לפי ניסיונה.
אך לא רק לעם ישראל נתנה ההזדמנות כל אדם ואדם על גבי הפלנטה שלנו עומד בימים אילו בפני הבוראים.
אני עמדתי מנגד וניסיתי להקשיב לכל סיפורי החיים לכל, הכאב והדמעות, לשמחות הקטנות והגדולות, ולא יכולתי דמעות זלגו מעיניי והסתחררתי, הקצב מהיר מאוד וקשה לאדם ( אדם = נשמה + חומר) להיות מודע ברמה כזאת.
אח"כ ישבתי וחשבתי שבעה מיליארד איש נבחנו בעשרה ימים?
לא ולא נעניתי זוהי רק אחת הפלנטות בהן מושלים יהוה ונובה, יש עוד תשע כאלה סה"כ עשר פלנטות, שעליהם לשפוט בעשרה ימים.
ומה עם שאר הפלנטות? מי שופט בהם?
כל אחד והאלוה שברא בה! בעצם אילו עשרה ימים עבור יהיה ונובה, אך יש אלים שלוקחים שבועיים ויש כאלה ששופטים את עולמם בחודש שלם או שבוע בודד, כל אחד וגודל עולמו, כל אלוהים והזמן שהקציבו לנשמות לעלות ולטעון בפניהם, אך דבר אחד מוסכם כולם חייבים לסיים עד יום כיפור!
למה? מה בעצם קורה ביום כיפור?
בשביל להשיב על שאלה זו יש צורך להבין את עולמינו כולו.
בפלנטה הקטנה שלנו נצרפות הקארמות, למעשה נועה ויהוה אחראים על ייצור והפצת
הקארמות לכל עולמות החומר (יש עשרה כאילו) , במקום זה אזכיר כי הקארמות
המוכנות מראש עבור תינוקות שאמורים להיוולד בעולמות השונים אף הן מיוצרות
באחריות נובה ויהוה, אך עבור התינוקות זה ברור איזה קארמות יש לייצר כ אלף שנים
מראש, הבעיה היא לדעת מה לייצר עבור אילו שכבר מתגלגלים, ולכן בתום עשרת ימי התשובה
הם מקבלים מכל העולמות, רשימה של קארמות הנדרשות לתיקון, איזה קארמות יש לצרף ועבור
מי, ורשימה נוספת של קארמות שמהן יש להיפטר. מתפקידם לקבוע את סדר העבודה עבור
השנה הבאה עלינו לטובה, וביום הכיפורים מופיע הסדר עבודה לשנה החדשה. איזה קארמות
יינתנו ומתי על כל נשמה להגיע כדי לקבל תיקון. חלק מהאלים לוקחים את הקארמות
לעולמם שלהם ומעניקים שם לנשמות את הקארמות הנדרשות, חלקם בוחרים להשתמש
ביהוה ונובה גם בהענקת הקארמות, וכל נשמה הזקוקה לקארמה נקראת ביום מסוים
בשנה, לעלות לבמה ולקבל את אשר נקבע לה ביום הכיפורים על ידי בוראה.
משמעותו של יום הכיפורים כפולה אם כן, מצד אחד זה היום בו נקבע אם תקבל
הנשמה תיקון בגלגולה, ואיזה קארמה תקבל ומתי באיזה יום במהלך השנה
הקרובה על הנשמה להתייצב לפני יהוה ונובה כדי לקבל קארמה זו. ומצד שני
זה היום בו מכריזים יהוה ונובה בעולמם מי מהנשמות תמשיך בגלגולה ומי תסיים
את הגלגול בשנה הקרובה.
אך לא כל הנשמות נשפטות על חיים, לא כולן עומדות בסכנת סיום הגלגול מידי שנה.
